<h1>הפרדס לרש"י הלכ' ציצית</h1>
<h2>דף ד:</h2>
והיכן מצינו ללבן מעתה, הרינו דן, הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם על כנפי בגדיהם ופרט לך הכתוב אצל נגעים צמר ופשתים. דכתי[ב] בבגד צמר או בבגד פשתים. מה להלן צמר ופשתים [סתם] אף כאן צמר ופשתים סתם. ומה להלן בלבן דכת[יב] צמר ופשתים, (אף צמר ופשתים סתם. ומה להלן בלבן דכתב צמר ופשתים) סתם בין לבן בין צבוע, [אף כאן בלבן]. ועוד מה פשתים כברייתו [אף צמר כברייתו], דסתם פשתים לא ניתנו ל[ה]צבע. אוציא את הצבוע בידי אדם ולא אוציא את הצבוע בידי שמים, שהרי לא נשתנה מברייתו. ת"ל לפשתים ולצמר. שנה עליך הכתוב לומר לך, מה פשתים לבנה, אף צמר לבן. הא למדת שכל מקום שנאמרה בתורה בגדים סתם אינו מדבר הכתוב אלא בלבן. והרי הוא אומר, ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת, מכדי אין ציצית אלא על הכנף. והכי הוי ליה למימר, ונתנו על הכנף ציצית, או ונתנו ציצית על הכנף. ומשמע שהכנף ינתן על הציצית שהוא פתיל תכלת, הא לאו הכי הוי. אלא רמז לך, הכנף בשינוי לשון, שיהיה הציצית ממין הכנף. כלומר, שתתן מאותו המין שיהא הכנף הציצית, דהיינו על הציצית מין הכנף. מה להלן בכנף לבן כדלעיל בגד סתם לבן וצמר הוא, אף כאן הציצית לבן. ומה להלן צבוע אף כאן צבוע, ציצית צבוע. ומניין שאם נתן משל פשתן יצא. ת"ל הכנף פתיל ממין הכנף יהיה פתיל שלא הקפיד הכתוב [אלא] בין צבוע לשאינו צבוע. הא למדת, על פשתן שאינו צבוע שהוא פוטר במקום לבן. יכול שאני מרבה אף השיראין והכלך והסריקון שיהיו פוטרין במקום לבן, תלמוד לומר הכנף. כלומר, מכל [מה] שיהא הציצית אין להקפיד [עליו], ובלבד שיהו ממין הכנף. ומשמע (תתיר בכל אלו) [דאתרבי בו כל אלה]. ולהלן הוא אומר, לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה, דמשמע דאין ציצית אלא [מ]צמר ופשתים ולא ממין אחר, אתמהא. הא כיצד, צמר ופשתים פוטרין בין במינם בין שלא במינם, ושאר דברים במינן פוטרין שלא במינם אינם פוטרין, כדברי רבא משמיה דרב יהודה. דרבא רמי, כת[יב] וכו' בפרק ראשון של יבמות [ד' ע"ב].
